סימניות

מקום שרוצים לחזור אליו: השורה שבה גר הבאג, הפונקציה שאתם באמצע שינוי שמה, הדבר שצריך למחוק כשהריפקטור ינחת. לחצו לחיצה ימנית על שורה במציג הקבצים ובחרו סימון השורה הזאת; היא תופיע בסרגל הצד, ולחיצה תחזיר אתכם לשם.

שורה עם סימנייה נושאת סימן בשוליים, ומעבר עם העכבר על כל שורה מציג סימן חיוור שאפשר ללחוץ עליו — תפריט ההקשר הוא למי שכבר יודע שהפיצ׳ר קיים.

הסימניות פרטיות למחשב הזה ולמאגר הזה. שום דבר לא נכתב לתוך המאגר, ולכן אי אפשר לבצע להן קומיט או דחיפה, ואיש אחר לא רואה אותן — בדיוק כמו משימות.

השורה זזה. זו כל הבעיה.

‏cart.ts:42 נרקב ברגע שמישהו מוסיף שורה מעליו, וסימנייה שפותחת בשקט את השורה הלא נכונה גרועה מאין סימנייה. לכן הטקסט של השורה נשמר לצד המספר שלה, והפתיחה מאתרת אותה מחדש:

1. השורה שנזכרה, אם היא עדיין נושאת את הטקסט הזה;
2. אחרת השורה הקרובה ביותר עם אותו טקסט — הקרובה ביותר, כדי ששורה שחוזרת לאורך הקובץ תיפתר לעותק הקרוב ביותר למקום הישן;
3. אחרת השורה הקרובה ביותר שתואמת בהתעלם מרווחים, וזה שורד הזחה מחדש או פורמטר;
4. ואם אין — היא אומרת שהשורה נעלמה ופותחת היכן שהייתה, במקום לנחש.

כשהיא זזה, הסימנייה מרפאת את עצמה: מספר השורה החדש נשמר, כך שהפתיחה הבאה מתחילה מהמקום האמיתי. אפשר להוסיף הערה מתפריט ההקשר — בלעדיה, הטקסט של השורה הוא התווית.

המגבלות

• סימנייה מצביעה על עץ העבודה, לא על קומיט. היא הולכת אחרי העריכות שלכם, אבל לא נוסעת אחורה בהיסטוריה.
• קובץ שנכתב מחדש מאבד את הסימניות שלו. אם גם הטקסט המדויק וגם צורתו ללא רווחים אינם נמצאים בטווח כמה מאות שורות, לא נשאר על מה להצביע ביושר.
• שינוי שם של קובץ שובר את הסימניות שלו. המפתח הוא הנתיב; git מזהה שינוי שם בתוך דיף, אבל סימנייה אינה חלק מדיף.
• לשורה ריקה אין טקסט למצוא — הסימנייה שלה תלויה במספר בלבד.

ראו גם: משימות · בעיות