שורת התפריטים

שורת התפריטים עונה על שאלה שאף משטח אחר לא עונה עליה היטב: מה היישום הזה בכלל יודע לעשות? לוח הפקודות מהיר יותר ברגע שיודעים מה מחפשים, ודף הקיצורים מונה את המקשים — אבל באף אחד מהם לא מדפדפים. בתפריטים כן.

כל מה שנמצא בהם נגיש גם מתוך החלון. שום דבר אינו קיים בתפריט בלבד, וזה בכוונה: תכונה שחיה רק בתפריט היא תכונה שלמשתמשי Windows ו-Linux אין.

מה נמצא איפה

תפריט	מכיל
Gitcito	אודות, בדיקת עדכונים, הגדרות, ופריטי ההסתרה והיציאה הרגילים
קובץ	לשונית חדשה, פתיחת מאגר או שכפולו, פתיחת אחרונים, סגירת לשוניות ופתיחתן מחדש
עריכה	גזירה, העתקה, הדבקה, ביטול — עריכת הטקסט שהמקלדת עושה ממילא — וכן חיפוש בקוד
תצוגה	לוח הפקודות, מתגי סרגל הצד והלוח, המסוף, mission control, הכספת, מרחק מתצוגה
מאגר	Fetch, pull, push, ביצוע, הצנעה, ענף חדש, pull request, ביטול, הצגה ב-Finder, הגדרות המאגר
חלון	מזעור, שינוי גודל, הבאת הכול לחזית
עזרה	המדריך הזה, דף הקיצורים, מה חדש, רישיונות, דיווח על בעיה

תפריט המאגר מועם כולו כשהלשונית הפעילה אינה מאגר git, וביטול מועם כשאין מה לבטל — התפריט הוא סיכום קריא של מה שהיישום יאפשר לך לעשות ברגע זה.

קיצורים מוצגים, לא מוחרמים

המקשים שליד כל פריט הם המקשים שבאמת הוגדרו. שנו את השיוך של ⌘K בהגדרות ותפריט התצוגה יאמר זאת.

זה עובד משום שהתפריט מציג את הצירופים בלי לתפוס אותם: הטיפול במקלדת נשאר בידי Gitcito עצמו, וזה מה שמאפשר לקיצור להתנהג אחרת בהתאם למקום שבו נמצא הסמן. הדבר היחיד שכך אי אפשר להציג הוא קיצור שאינו שייך ל-Gitcito — ⌘F שייך לקובץ או להפרש שאתם קוראים, ולכן אף פריט בתפריט אינו תופס אותו.

המגבלות

macOS בלבד. ב-Windows וב-Linux החלון חסר מסגרת — שורת הכותרת מצוירת בידי Gitcito ואין מקום לשורת תפריטים. שם אותן פקודות מגיעות דרך לוח הפקודות וקיצורי המקלדת.
טעינה מחדש וכלי הפיתוח מופיעים בגרסאות פיתוח בלבד. טעינה מחדש זורקת את המצב של כל לשונית פתוחה, וזה לא משהו שגרסה מפורסמת צריכה להציע לצד «שינוי גודל».
«פתח אחרונים» מציג עשרה מאגרים לכל היותר, מהחדש לישן, ונשען על אותה רשימה שמציג מסך הפתיחה.
«פתח מחדש לשונית שנסגרה» לעולם אינו מועם. מחסנית הלשוניות הסגורות חיה למשך ההפעלה בלבד והתפריט אינו רואה אותה; בחירה בו כשאין מה לפתוח מחדש לא עושה דבר.