טרמינל משולב

PTY אמיתי (xterm + node-pty), לא מריץ פקודות. המעטפת שלכם, השורה שלכם, הכינויים שלכם.

• כמה לשוניות לכל מאגר, כל אחת מתחילה בתיקייה של אותו מאגר.
• עגנו אותו מתחת לגרף או כעמודה ימנית; הפאנל זוכר את גודלו.
• נראות הטרמינל היא לכל מאגר בנפרד: מעבר ללשונית שמעולם לא פתחה אחד משאיר אותו סגור.
• לשוניות נותנות לעצמן שם לפי מה שרץ בהן.
• כיווץ רשימת הטרמינלים מקטין אותה למסילה: סמל אחד לכל טרמינל (טרמינלים מפוצלים מציגים מפת פאנלים מוקטנת), לחיצה כדי להחליף, לחיצה ימנית לתפריט הרגיל של שינוי שם/פיצול/הריגה.
• גררו טרמינל אחד על אחר ברשימה כדי למזג אותם לקבוצה מפוצלת. כל טרמינל שומר על שמו כחלונית; הקבוצה הממוזגת מקבלת שם ממוספר חדש.

ה‑PATH שלכם

המעטפת עולה כמעטפת התחברות (login shell), בדיוק כמו ב‑Terminal.app או ב‑iTerm, ולכן ~/.zprofile, ~/.zlogin ו‑~/.bash_profile נטענים. זה חשוב מפני שמנהלי גרסאות ו‑brew shellenv מתקינים את עצמם בדיוק שם — כלי כמו fvm, nvm או pyenv שעובד בטרמינל שלכם יעבוד גם כאן.

בנוסף, Gitcito שואל את מעטפת ההתחברות שלכם מהו ה‑PATH האמיתי שלה בעת העלייה וממזג אותו לכל מה שהוא מריץ, כי אפליקציה גרפית שנפתחת מה‑Dock כמעט לא יורשת כלום. אם פקודה עדיין לא נמצאת, בדקו שהיא ב‑PATH של מעטפת התחברות ולא רק של מעטפת אינטראקטיבית.

כל מה שאתם מריצים כאן בלתי נראה לנעילה של Gitcito עצמו, ולכן git rebase ארוך שהוקלד ביד ולחיצה בממשק עדיין יכולים להתנגש — האפליקציה מרעננת מהדיסק כשהטרמינל משנה משהו.

ראו גם: הרצה וניפוי באגים · הוקים