מכונת הזמן
קריאה של קומיט ישן דורשת בדרך כלל צ׳קאאוט, ומשמעות הדבר סטאש למה שעשיתם. כאן לא.
גררו את המחוון ועץ הקבצים מרונדר מחדש לכל קומיט: תיקיות מופיעות, קבצים עוברים ביניהן, קבצים שנמחקו חוזרים. בחרו קובץ ותקראו אותו כפי שהיה באותו קומיט.
הכול נקרא ממסד האובייקטים (git ls-tree, git show). בלי צ׳קאאוט, HEAD לא זז
אף פעם, והעבודה שלא נכנסה לקומיט לא נוגעת — אפשר לגרור דרך שנה של היסטוריה
באמצע שינוי.
פקדים
| מקש | פעולה |
|---|---|
| ← → | קומיט אחד |
| ⇧ + ← → | עשרה קומיטים |
| Home / End | הישן ביותר / החדש ביותר |
החצים משני צדי המחוון עושים את אותו דבר. קבצים שהקומיט הנוכחי נגע בהם מודגשים בעץ, עם מונה בכותרת.
הבחירה שורדת את הזמן
בחרו קובץ וגררו אחורה אל מעבר לקומיט שיצר אותו: הפאנל אומר שהוא לא קיים כאן, ושומר על הבחירה שלכם. גררו קדימה והקובץ חוזר עם התוכן הישן שלו. זו כל הפואנטה — אתם מזיזים את המאגר, לא את הסמן שלכם.
פתיחת הגרסה הזו מוסרת את הקובץ לתצוגת הקבצים הרגילה באותו קומיט.
ראו גם: טיים־לאפס · blame והיסטוריה