העלאה לסטייג׳

בפאנל הקומיט יש שלוש רשימות: בהתנגשות, לא בסטייג׳ ובסטייג׳. כל אחת מתכווצת, וכל אחת זוכרת אם השארתם אותה פתוחה.

מה השתנה, לפי סוג

הכותרת מעל הרשימות מפצלת את הספירה לשבבים: שונה, נוסף, נמחק, שמו שונה, בקונפליקט. אותם צבעים כמו הגליפים בשורות. סוג בלי קבצים פשוט נעדר, לא מוצג כאפס. העבירו את הסמן מעל השבבים בשביל הסך הפשוט.

קבצים שאינם במעקב נספרים כנוספים. זה המקום היחיד שבו סיכום הסטייג׳ חולק על סיכום של קומיט, כי בקומיט אין קבצים שאינם במעקב.

שלוש רמות של דיוק

העלאת שורות היא מה שהופך לפרקטי להשאיר console.log של ניפוי באגים מחוץ לקומיט בלי למחוק אותו קודם.

זריקה

זריקה עובדת באותן רמות, ותמיד שואלת. קבצים שאינם במעקב נמחקים; קבצים במעקב חוזרים למצב שבו הם נמצאים בסטייג׳ (או בקומיט).

מקלדת

↑ ↓ (או j k) מהלכים על רשימות הקבצים, עם ⇧ לטווח ועם ⌘/Ctrl כדי לסמן ולבטל קבצים בודדים.

⇧+↑/↓ מרחיבים את הבחירה מהשורה האחרונה שלחצתם עליה. לחיצה ימנית על הבחירה מאפשרת להוסיף לסטייג׳, להסיר ממנו, להכניס לסטאש או לזרוק את הכול בבת אחת.

העתקת נתיבים

לחיצה ימנית על קובץ שעוד לא נכנס לקומיט מציעה העתקת נתיב הקובץ (מוחלט, עם מפרידי הפלטפורמה) והעתקת נתיב קובץ יחסי (src/index.ts, בלי ./ בהתחלה). כמה קבצים שנבחרו מעתיקים נתיב אחד בכל שורה, לפי סדר הרשימה. קבצים שנמחקו נשארים זמינים — הפעולות האלה מעתיקות רק טקסט. תיקיות ממשיכות להעתיק את נתיב התיקייה.

לפני שאתם מבצעים קומיט

Gitcito בודק כמה דברים ושואל פעם אחת, אף פעם לא בשקט:

• קובץ שנראה כמו סוד (.env, *.pem, id_rsa…),
• בלוב גדול במיוחד (הסף בהגדרות ← אבטחה),
• קומיט ישירות לענף מוגן (main/master כברירת מחדל).

כל אחד מאלה מציע החרגה והסרה מהמעקב בלחיצה אחת. ראו אבטחה וסודות.

ראו גם: קומיטים · דיפים · ספיגה